<h1>סמ"ג לאוין סימן קכ"ו</h1>
<h2>דף צח:</h2>
וכן אסרו חכמים (ב"ב צ"ח ב') על האיש שידור בבית חמיו שזו עזות פנים היא, ולא יכנס עמו למרחץ, ולא יכנס עם אביו למרחץ ולא עם בעל אחותו ולא עם תלמידו ואם (הוא) [היה] צריך לתלמידו מותר להכנס עמו, ויש מקומות שנהגו שלא יכנסו שני אחים [כאחד] למרחץ (רמב"ם איסו"ב פכ"א הל' ט"ו—ט"ז) כדאיתא פרק מקום שנהגו (פסחים נ"א א'), ולא תהלך אשה בשוק ובנה אחריה גזירה שמא יתפשו בנה ותלך אחריו להחזירו ויתעוללו בה הרשעים שתפשוהו דרך שחוק (שם הל' י"ז).
<h2>דף קסה.</h2>
אמרו חכמים (מכות כ"ג ב') גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן, ואמרינן עוד (ב"ב קס"ה א') שרוב העולם נכשלים באיסור גזל ומיעוט בעריות והכל באבק לשון הרע, לפיכך ראוי לו לאדם לקדש עצמו לפנות לבו לדברי תורה ויסיר מחשבתו מהבלי [ה]עולם ומן השחוק ומן השכרות ומן הייחוד שהוא הגורם הגדול, גדולי החכמים כגון ר' טרפון ור' מאיר (קידושין פ"א ב') היו אומרים לתלמידיהם [שלא יתביישו] הזהרו בי מפני בתי הזהרו בי מפני כלתי כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתנהגו בקדושה ובטהרה (עי' רמב"ם איסו"ב פכ"ב הל' י"ט—כ"א).
